אמניטה - מייקרוזודינג, הפסקה ואינטגרציה. פוסט שני על אמניטה מוסכריה, הפטריה האדומה מסרטי ילדים. החלמה מפוסט טראומה מורכבת CPTSD

הפסקת מייקרודוזינג של פסילוסיבין עבור אינטגרציה - למה, איך ומה המסקנות שלי? יומן-מסע החלמה מפוסט טראומה מורכבת לחיים מאוזנים

חודש השני עם מייקרו של פסילוסיבין: ביקרתי את רופאיי הקונבנציונליים ושיתפתי בתהליך, למדתי את ההבדל בין כדורים קנאביס ופטריות בטיפול רגשי.

פסילוסיבין עזר לי במינון נמוך ומסע מלא, לאחר תקופה של הפסקה חשתי צורך להיעזר שוב על מנת להתמודד עם סימפטומים של טראומה מורכבת. מסע החלמה

משני תודעה מככבים בכותרות לאחרונה בנוגע ליעילותם בטיפול ושיפור מצבים נפשיים כרוניים שאינם מגיבים לטיפול קונבנציונלי. פסילוסיבין הוא אחד מהם

פוסט טראומה מורכבת זו פגיעה נוירולוגית במוח שמשפיעה על כלל התפקודים בגוף. אחד הסימפטומים זה "ניתוק" או דיסוציאציה.

מחלה כרונית זה מצב שלרוב לא מבינים כי לימדו אותנו שלכל מחלה יש תרופה ואחרי שלוקחים את הטיפול/ כדור/ תזונה נכונה אפשר לסיים עם זה והלמשיך בחיים כאילו כלום לא קרה. הגישה הזו מנעה ממני לקבל את עצמי כמו שאני במשך שנים, כשהייתי ברמיסייה הרגשתי מעולה וכשהתחילו התקפים הרגשתי שסוף העולם הגיע כי בראש שלי אני בריאה ואין לי שום בעיה. כשהתחילו לי ניתוקים של פוסט טראומה הרגשתי בושה וניסיתי להסתיר אותם כדי לא לקבל ביקורתיות. גם היום קצת קשה לי לקבל שזה המצב, במיוחד כי יש לי נטייה להשוות את

עוד פוסט תיעודי של יומני קנאביס בניסיון שיבינו את ההתמודדות שלי טוב יותר כל מה נכתב זו דעתי אישית מתוך נקודת מבט שלי. מי שמבקר כאן לראשונה וטרם הכיר את פרויקט יומני קנאביס ממליצה לקרוא כאן הסבר קצר. גילוי נאות: הכותבת הינה מטופלת בקנאביס רפואי בעלת רישיון ואין בכתבים ניסיון לעודד טיפול כזה ואו אחר ללא גורם מקצוע. הפוסטים הינם תיעוד עצמי במסע ההחלמה ותפקידו של קנאביס במסע זה. הטקסט הבא עלול להכיל טריגרים