FEMMETECH בעולם הרפואה - איפה הרפואה כשמדובר בנשים?
- Angel S
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 8 דקות
מחקר על תרופות, זיהוי תסמינים ואבחון מחלות נעשה על גברים, איך זה משפיע על נשים בזמן אמת, איך אפשר להתעקש ולמצוא דרך מתאימה גם לנשים?
בחלק הקודם סיפרתי לכם מה זה פמטק ואיך הגענו למצב שמחצית מהאוכלוסייה סובלת מחוסר אבחון וטיפול נכונים, למרות שעולם הרפואה והטכנולוגיה התקדמו משמעותית בעשורים האחרונים.
אז איך זה נראה בפועל והאם הבנת ההבדלים הביולוגיים, הפיזיולוגיים וההורמונליים באמת משמעותית עבור בריאות נשים?
חלק שני על פמ-טק, הטכנולוגיה שהכי מעניינת אותי
לשניים יש את אותה המחלה, רק אחד מאובחן בזמן
חוסר בהבנת ההבדלים הביולוגיים בין נשים וגברים הובילה לכך שמחלות ומצבים כרוניים זהים "מתפספסים" אצל נשים מפני שהם מתבטאים באופן שונה אצלן לעומת גברים. אבחון שגוי, אבחון מאוחר מדיי או חוסר אבחון פוגע באיכות חייהן ובבריאותן של נשים. בשנים האחרונות יש עלייה במחקרים של רפואה מגדרית, מה שמוביל לכך שיש יותר הבנה של סימפטומים ומחלות אצל נשים לעומת גברים, וגם הבנה עמוקה יותר של מצבי בריאות בלעדיים לנשים. אספתי כאן חלק מהדוגמאות הבולטות יותר:
זיהוי התקף לב
אחת הדוגמאות המוכרות והבולטות בתחום זיהוי מצבים רפואיים בין גברים לנשים זה אבחון של אירוע לב.
אצל גברים הסימנים ברורים וניתנים לזיהוי בקלות - לחץ בחזה, כאב חד שמקרין לזרועות בעיקר בזרוע שמאל, הזעה ובחילות. לעיתים יש גם כאב המקרין ללסת וצוואר.
אצל נשים לעומת זאת, התופעה של כאב בחזה מתרחשת לעיתים נדירות ובמקום זאת יש תסמינים של קוצר נשימה, עייפות קיצונית, תסימינים במערכת העיכול כגון צרבת ובחילות. לעיתים ישנם תסמינים כמו עייפות קיצונית המתחילה מספר ימים לפני האירוע הלבבי.
הקריטריונים הראשוניים שניתנו לאבחון התקף לב היו מבוססות על גברים, וכאשר נשים הגיעו עם תלונות שונות (ללא כאבים בחזה אך עם בחילות), חלקן "מפוספסות" לקבלת אבחון ועזרה מיידית. לעיתים חושבים שזו תופעה ממערכת העיכול שאינה קשורה ללב.
בזכות הקרדיולוגיות ניקה גולדברג (ארה"ב) אשר שמה לב כי נשים מגיעות עם סימפטומים שונים של התקף לב מאשר גברים, החלו לבצע מחקרים מקיפים בנושא וכיום יש מידע נרחב על מניעה, זיהוי וטיפול בהתקף לב אצל נשים אשר שונה מהסטנדרט הרפואי שנחקר על גברים לבנים.
אבחון אוטיזם והפרעות קשב, פוסט טראומה וטראומה מורכבת
כשמדובר באבחון מצבים שונים הקשורים לשונות נויורולוגית גם כאן הקריטריונים הראשוניים נבנו על סמך גברים ובנים ולכן נשים חוות איחור באבחון, אבחון לא נכון או חוסר אבחון וטיפול שמותאמים למצב שלהן.
אוטיזם - הדוגמא הכי בולטת בין אבחון נשים וגברים כאשר בנים מאובחנים בגיל ממוצע של 5 שנים בעודם בגן, ונשים לעיתים מאובחנות רק בשנות ה 20 המאוחרות ואפילו בגילאי 30 ו 40, זאת מפני שילדות קטנות (שהופכות לנערות ונשים צעירות) נוטות למיסוך (MASKING) גבוהה יותר מול החברה, וכאשר מסתירים את הסימפטומים ומפנימים אותם פנימה במקום לבטא החוצה, הסימפטומים שמוצאים אצל נשים הן חרדה ודיכאון ולעיתים נטייה מוקצנת לפרפקציוניזם שלפעמים קשור למיסוך - בנות יודעות לחקות התנהגות "נורמטיבית" או מקובלת חברתית טוב יותר מבנים, ומצליחות "להחזיק" את הדמות שלהם בציבור ואז בבית הן קורסות.
הפסיכיאטרית לורנה וינג (בריטניה) החלה לחקור הפרעות התפתחותיות ובמיוחד את ההבדלים בסימפטומים ואבחון אוטיזם בין בנים ובנות בעקבות כך שנולדה לה בת אוטיסטית. וינג כתבה מספר ספרים ומאמרים בנוגע לאוטיזם אצל ילדים ומאמריה היוו בסיס חשוב להבנת אוטיזם בבריטניה ובעולם.
הפרעות קשב - הפרעות קשב והיפראקטיביות נתפסות כהפרעות שיש יותר לבנים, בעיקר בגלל הסימפטומים החיצוניים. אצל בנים חוסר שקט, תזזיתיות והיפראקטיביות פיזית ניתן לראות ולאבחן כבר בגילאי גן ויסודי, בעוד אצל בנות עם אותן ההפרעה הסימפטומים הם מופנמים יותר - מחשבות בלתי פוסקות, נטייה "לרחף" ולהיות לא בפוקוס, "מרוץ עכברים" של מחשבות וגם דיבור מהיר ונטייה לשינויי מצב רוח תכופים. הסימפטומים של בנות לרוב מקושרות לדיכאון, חרדה או פשוט מחליטים שזה "האופי" של הילדה כי הסימפטומים לא מזכירים את המאפיינים הקלאסיים של בנים עם הפרעת קשב.
רוב הנשים מאובחנות רק בגילאי ה 30 - 40 של חייהן לאחר שאחד הילדים מאובחן גם והן מזהות דפוסי התנהגות דומים לילד עם האבחון.
בשנות ה-90 החלו להתייחס להבדלים מגדריים של אבחון ADHD, זאת בעקבות כנס מדעי (בארה"ב) שהוקדש לנושא בו הוכח כי בנות הודרו מכל המחקרים עד כה ולכן הקריטריונים לאבחון נבנו על בסיס סימפטומים של בנים וגברים, מה שהוביל להנחיות המחייבות שיתוף נשים במחקרים אלו. עם הבנת ההבדלים ושינוי הקרטריונים לאבחון ADHD אצל נשים, יותר נשים ובנות זכו לאבחון והתאמת טיפול בגיל מוקדם יותר והשאיפה היא לצמצם את פערי המחקר והטיפול עד התאמה מלאה עבור בנות ובנים בנפרד.
מינון תרופתי שונה אצל נשים עם ADHD לאורך הווסת - אצל נשים בוגרות עם אבחון של ADHD נמצאו הבדלים בהשפעת התרופות בזמנים שונים של הווסת.
מחקר סקירה בדק ומצא שייתכן ויש קשר בין השלב ההורמונלי של ווסת חודשית (איזה הורמונים מופרשים בגוף) ובין יעילות השפעת תרופות וניהול סימפטומים. המחקר סקר סה"כ 11 מחקרים שונים על נשים ו ADHD שנערכו משנות השמונים ועד 2025, והמסקנה העיקרית העולה מן המחקר סקירה זה שיש קורלציה ברורה בין הורמוני מין שונים של נשים, שלבי התבגרות שונים (גיל ההתבגרות, שיא הפוריות, גיל המעבר) ויעילות השפעת התרופות (או איזה מינון תרופתי "יעיל" לכל שלב של הווסת); עם זאת עולה מהמחקר כי יש צורך בניהול מחקר מקיף ומעמיק יותר, היכלול נשים ממגוון שלבי התבגרות, ונשים לאחר גיל המעבר בפרט (כמו שהזכרתי בחלק קודם בעקבות מיזוגניה רפואית אין מספיק מחקרים על מגוון אוכלוסיות נשים בגילאים שונים, לכן חסר את המידע הזה).
פוסט טראומה וטראומה מורכבת (PTSD / CPTSD) - כשמערכת האבחון מחפשת סימפטום במקום סיפור חיים
מצבים נפשיים כרוניים של פוסט טראומה (בעקבות טראומה בגיל מבוגר) או פוסט טראומה מורכבת (מטראומה ממושכת בגילאי ילדות כאשר המוח עוד מתפתח) קשים יותר לאבחון בפני עצמם, אך כשמסתכלים על ההבדלים באבחון, טיפול ויחס בין גברים ונשים (או בין בנות ובנים אם מדובר בטראומות מגיל מוקדם) יש פער בלתי נתפס, ולדעתי הוא אחד החשובים לצמצם על מנת לאפשר ליותר א.נשים ריפוי והחלמה.
במשך שנים רוב המחקר על טראומה התמקד בפוסט טראומה צבאית, ז"א טראומות שלרוב חוו גברים. טראומות אחרות שבדרך כלל חוות בעיקר נשים כגון פגיעה מינית, אלימות במשפחה, וטראומה מתמשכת בילדות הן תחום מחקר "חדש" יחסית; לכן רוב המידע שידוע על טיפול בטראומה מתייחס לטראומה בודדת ולא מורכבת. גם אבחנה של CPTSD היא חדשה יחסית ומוכרת רק באירופה - ה DSM האמריקאי מתעלם מפוסט טראומה מורכבת, בעוד ה DSM האירופאי הכניס את האבחנה הזו כאבחנה רשמית.
בישראל הולכים לפי ה DSM האמריקאי לכן בארץ אין אבחנה רשמית של פוסט טראומה מורכבת, אשר מוביל לחוסר אבחון או אבחון שגוי שנשים מקבלות, בין האבחנות הנפוצות שמדביקים לנשים עם טראומה מורכבת: הפרעת אישיות גבולית, דיכאון, חרדה, קשיי ויסות, OCD, ADHD.
אבחון נשים בארץ מבוסס לרוב על התנהגויות ומתעלם כמעט לחלוטין מהטראומה או מקור הטראומה.
אצל חלק מהנשים עם שונות נוירולוגית יש שילוב של אוטיזם-פוסט טראומה מורכבת- והפרעות קשב.
זה לא מצב מיוחד רק אצל נשים אך הקושי לאבחן זאת גדול יותר כי נשים רגילות לעשות MASKING, ז"א ילדה עם אוטיזם שלא מאובחנת בזמן עלולה לחוות יותר טראומות בחיים שלה, להסתיר את הטראומות הללו ולנסות לנהל את הסימפטומים לבד (לעיתים מתוך מחשבה כי זה "פשוט היא" וצריכה ללמוד להסתיר את הסימפטומים), ואז בגילאים בוגרים "פתאום" מתפרצת פוסט טראומה מורכבת עם אוטיזם.
בעשורים האחרונים עולה מודעות סביב הצורך לאבחון וטיפול בטראומה וטראומה מורכבת אצל נשים באופן מותאם, בין היתר בזכות הפסיכיאטרית ג'ודית לואיס הרמן שחקרה נשים שחוו טראומות, הייתה בין הראשונות לכתוב על ההבדלים בסימפטומים ואבחון טראומות נשים - פגיעות מיניות בילדות, טראומה ממושכת מילדות, התעללות פיזית, כיצד זה שונה מטראומה צבאית והצורך לאבחן בין השניים.
כריסטין קורטואה היא חוקרת, פסיכולוגית וסופרת שכתבה ספרים בנוגע לאבחון וטיפול בטראומה מורכבת. הספרים של כוללים ספרים לקהילה המקצועית וגם זפרי עזר לקהל הרחב.
באסל ואן דר קולק הוא פסיכיאטר שחקר טראומות שונות במשך יותר מ 4 עשורים והיה בין הראשונים לבסס מדעית שטראומה זה לא רק בראש אלא גם בגוף, בספרו "נרשם בגוף" הוא מתאר את התהליכים שהובילו אותו ואת הצוות לחקור ולהבין טראומות שונות, בעיקר טראומה מורכבת מילדות ולאבחן את הסימפטומים הגופניים של מה שנחשב כבעיה פסיכולוגית במשך המון עשורים.
*הערה - באופן אישי ממליצה על הספר לכל מי שרוצה להבין טראומה וטראומה מורכבת באופן יותר מדעי, לי הספר עזר להבין איך לנהל את הפוסט טראומה שלי ולמה טיפול קונבנציונלי לא עבד לי
מחלות ותסמונות הייחודיות רק לנשים
הבנת מחלות ותסמונות נשיות כמו PMDD, PCOS - שהגוף הנשי עדיין מחכה למחקר
בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שיש מגוון תסמונות שרק נשים (או בעיקר נשים) חוות אותן. רובן הן "תסמונות" מפני שאין מספיק מחקר כדי להגדיר אותן כ"מחלות" (תוצר לוואי של מחקר רפואי המוטה לגברים במשך עשרות שנים).
מצבים הקשורים למחזור והורמונים נחשבו במשך שנים כתלונות נשיות רגילות ובזכות נשים חוקרות שהתעקשו לחקור את מה שזכה לביטול על ידי גברים, יש לנו התחלה של הבנה טובה יותר של גוף האישה ותסמונות נשים שונות.
PMDD - Premenstrual Dysphoric Disorder או בעברית - הפרעה דיספורית קדם-וסתית
זו תסמונת קשה שחוות אותה בין 3-8% (קשה לדעת מספר מדויק בעקבות קושי באבחון וזיהוי סימפטומים).
מצב בו תנודות הורמונליות סביב השלב הלוטאלי של המחזור גורמות לתגובה משמעותית במוח ובמערכת העצבים, ומשפיעות על איכות חיים ובריאות הנשים הסובלות מתסמונת זו.
חלק מהסימפטומים מתחילים כשבועיים לפני דימום וכוללים חלק או כל הסימפטומים:
שינויים קיצוניים במצבי רוח, תחושת דכדוך, דיכאון או חרדה מוגברים, מחשבות אובדניות ותחושה שאין טעם לחיים, עצבנות, שיניים בתיאבון ובשינה, כאבים שונים בגוף, תחושת כבדות או עייפות ללא קשר לכמות שינה, קשיים בשינה או הירדמות, קושי בתפקוד מנטלי בעקבות הצפה רגשית או מנטלית.
התסמונת קשורה לאיך שהמוח מגיב לשינויים הורמונליים נורמליים בגוף האישה, אך הקושי לאבחן ולחיות עם התסמונת קשור לאיך שהחברה המערבית בנויה - בחברה מטריארכלית לא היה מצופה מנשים להמשיך לתפקד כרגיל כאשר הגוף שלהן מתכונן לווסת וכאשר הן חוות דימום. כיום טיפול ב PMDD נעשה בעיקר דרך אבחון הסימפטומים וניהול שלהם.
לי הציעו כדורים פסיכיאטריים נוגדי חרדה ודיכאון לשבועיים של לפני-דימום, על מנת לנהל את הסימפטומים (וסירבתי כי זה לשים פלסטר על סימפטום הרבה יותר עמוק).
קיימות דרכים טבעיות וכלים מתוך הרפואה המשלימה לסיוע בוויסות וניהול הסימפטומים, ביניהם דיקור, צמחי מרפא ותזונה מותאמת לשלב הווסת החודשית.
יש בארץ קבוצת תמיכה לנשים שחושדות או מאובחנות עם PMDD, וזו אחת מקבוצות רפואת נשים שאני הכי אוהבת, עם קהילה סגורה ותומכת, ערוץ יוטיוב של שיחות זום עם נשות מקצוע וטיפים פרקטיים לניהול חיים עם PMDD.אם את חושדת או מאובנת מוזמנת להצטרף (לא שת"פ, המלצה כנה מהלב)
PCOS - תסמונת השחלות הפוליציסטיות
תסמונת הורמונלית הכי מזוהה עם בריאות ומחלות נשים. התסמונת נחשבת לקשורה לציסטות בשחלות והמיקוד באבחון וטיפול עסק בעיקר בפוריות, אך במאי 2026 שונה השם שלה באופן רשמי לתסמונת תסמונת פוליאנדוקרינית מטבולית (PMOS), או תסמונת מטבולית הורמונלית של השחלות - זאת מתוך הבנה כי מדובר בתסמונת כלל מערכתית המשפיעה גם על מטבוליזם, אינסולין ומערכות שונות בגוף ולא רק על מערכת הרבייה והפוריות.התסמונת, כפי שמציין שמה החדש משפיעה על כלל מערכות הגוף וקשורה גם למטבוליזם והשפעות ההורמונליות על הגוף, בריאות לב וכלי דם, בריאות עור ושיער, פוריות וגם מצב בריאות נפשית.התסמונת עדיין נחקרת ושמה שונה לאחרונה כי הגיעו למסקנה שהבעיה העיקרית בתסמונת זה לא ציסטות בשחלות אלא ההשפעה ההורמונלית, והתסמונת מערבת את כלל מערכות הגוף בעיקר את המערכת האנדוקרינית ומכאן שמה החדש.
הבנה ומחקר מעמיקים יותר של תסמונות נשים (או כאלו הקשורות בעיקר לנשים) יעזרו לדייק את האבחון ובהתאם לכך למצוא את הטיפול או הטיפולים המתאימים ביותר.
כלים לניהול PMDD PCOS-
אחד הכלים שעוזרים לי ולנשים נוספות לנהל את החיים זה אפליקציות לניהול ומעקב ווסת. יש מגוון אפליקציות שונות, חלקן חינמיות וחלקן בתשלום שנועדו למעקב אחר ווסת, פריון, סימפטומים שונים, מעקב הריון ובריאות כללית של האשה.
אני אישית משתמשת באפליקציה בשם FLO מ 2018, האפליקציה מאפשרת לך לבחור מה המטרה (וגם לשנות אותה במהשך), ניתן לבחור אם המטרה זה לעקוב אחר ווסת או סימפטומים, רצון להיכנס להיריון ומעקב אחר פוריות או אם הצורך שלך זה להבין את הווסת והסימפטומים (אם יש חשד לאנדומטריוזיס או מחלות נשים אחרות).
בנוסף למערב פריון והריון האפליקציה הוסיפה בשנים האחרונות פיצ'ר של "הוספת פרטנר.ית", זה רלוונטי במיוחד עבור מי שנמצאת במערכת זוגית ארוכה ורוצה שהפרטנר.ית יהיו חלק מהחיים גם במובן הבריאותי.
לסיכום
בריאות נשים ורפואת נשים בראי ה FemmeTech נמצא בתחילת הדרך ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד ולהעמיק על מנת שנוכל להרגיש, כחברה וכאנידיבידואליות, שבריאות נשים נמצאת באותו מקום כמו בריאות גברים.
הבנה של ההבדלים באבחון ולימוד מעמיק על מערכת ההורמונלית של נשים מצד רופאים וחוקרים תוביל אותנו לביצוע התאמות של תרופות, טיפולים והמלצות אורך חיים מטיבות ויעילות עבור נשים, וייתכן זה יוביל לשיפור באיכות חיים ויותר נשים בריאות. יותר נשים בריאות = אוכלוסיות בריאות יותר
בחלק הבא אכתוב על כלים פרקטיים שכל אחת יכולה לאמץ לעצמה, ללא קשר למחלות או תסמונות שונות.
קישורים שימושיים
כתבה על מרכזי בריאות לב עבור נשים בישראל - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5660384,00.html
מאמר (באנגלית) על הקושי באבחון אוטיזם ומה אנשי מקצוע צריכים להבין כדי לזהות אוטיזם אצל נשים - https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12382651/
מאמר באנגלית על תת אבחון ואבחון שגוי של אוטיזם אצל נשים בעקבות הטייה גברית בקריטריונים - https://www.frontiersin.org/journals/psychiatry/articles/10.3389/fpsyt.2025.1704579/full
סקירה (באנגלית) של מחקרים על טראומה וטראומה מורכבת וההבדלים בין גברים ונשים (יש צורך ביותר מחקרים) - https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10956909/
מחקר סקירה על ADHD ומינון תרופתי - https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40251875/
תגובות