למה הפסקתי לכתוב תוכן על משני תודעה והאם אני מתנגדת ללגליזציה של חומרים אלו

פוסט טראומה מורכבת זו פגיעה נוירולוגית במוח שמשפיעה על כלל התפקודים בגוף. אחד הסימפטומים זה "ניתוק" או דיסוציאציה.

מחלה כרונית זה מצב שלרוב לא מבינים כי לימדו אותנו שלכל מחלה יש תרופה ואחרי שלוקחים את הטיפול/ כדור/ תזונה נכונה אפשר לסיים עם זה והלמשיך בחיים כאילו כלום לא קרה. הגישה הזו מנעה ממני לקבל את עצמי כמו שאני במשך שנים, כשהייתי ברמיסייה הרגשתי מעולה וכשהתחילו התקפים הרגשתי שסוף העולם הגיע כי בראש שלי אני בריאה ואין לי שום בעיה. כשהתחילו לי ניתוקים של פוסט טראומה הרגשתי בושה וניסיתי להסתיר אותם כדי לא לקבל ביקורתיות. גם היום קצת קשה לי לקבל שזה המצב, במיוחד כי יש לי נטייה להשוות את

חוויה אישית מיום הקנאביס הבילנאומי יום הקנאביס הבינלאומי מצוין ברחבי העולם ב 20.4 כל שנה, גם בישראל מציינים אותו באירועי מחאה/ הפגנה/...

עוד פוסט תיעודי של יומני קנאביס בניסיון שיבינו את ההתמודדות שלי טוב יותר כל מה נכתב זו דעתי אישית מתוך נקודת מבט שלי. מי שמבקר כאן לראשונה וטרם הכיר את פרויקט יומני קנאביס ממליצה לקרוא כאן הסבר קצר. גילוי נאות: הכותבת הינה מטופלת בקנאביס רפואי בעלת רישיון ואין בכתבים ניסיון לעודד טיפול כזה ואו אחר ללא גורם מקצוע. הפוסטים הינם תיעוד עצמי במסע ההחלמה ותפקידו של קנאביס במסע זה. הטקסט הבא עלול להכיל טריגרים