גילוי נאות: הכותבת הינה מטופלת בקנאביס רפואי בעלת רישיון ואין בכתבים ניסיון לעודד טיפול כזה ואו אחר ללא גורם מקצוע. הפוסטים הינם תיעוד עצמי במסע ההחלמה ותפקידו של קנאביס במסע זה. **או לפחות ככה היה כשהקנאביס שלי הגיע ללא עובש ולא גרם לצפצופים באוזניים ועוד תופעות לוואי
הטקסט הבא עלול להכיל טריגרים
כרגיל אזהרת טריגר
אובדנות ותקיפה מינית
.
.
.
.
בגיל 16 למדתי שאסור לי להראות רגשות
וגם שתמיד שווה לעמוד על שלי.
הייתי בפנימייה
מי שהכירה אותי אז ידעה שיש לי קראש על מישהו
אני זוכרת את היום הזה ברמה שאם תעירו אותי באמצע הלילה ותשאלו מתי זה היה אני אדקלם בלי להתבלבל. סתם עוד מקרה, לכאורה.
היה בחור שהתאהבתי בו מעל הראש, נוצר מצב שדיברנו ונפגשנו, בהתחלה היה תמים ונחמד ואז הוא נישק אותי, ילדה בת 16 וקצת, אמר לי לא לספר לאף אחד... קפאתי ולא ידעתי איך להגיב, מצד אחד הקראש שלי שם לב לקיומי וכנראה מתעניין בי, מצד שני רוצה להסתיר אותי..
המשכנו לדבר ואז הוא נהיה יותר פיזי, נישק ביותר כוח וניסה להצמיד אותי אליו ורצה שאגע בו כמה פעמים, הבהרתי לו שאני לא זונה, הוא התחיל להגיד שכבר חודש וחצי הוא לא היה ככה עם מישהי (וכל מה שעבר לי בראש - מה זה ככה? מנסה להשכיב מישהי?)
אז אמרי לו "ואתה חושב שאני הפתרון? אני לא זונה", הוא אמר לי שנדבר .. אבל מול אנשים הוא הולך להתעלם ממני (ובראש שלי הבנתי שאם לא נתתי לו מה שהוא רוצה - אני לא שווה את היחס)
בחור שבקושי הכרתי שבר לי את הלב - סיפרתי לו מה אני מרגישה והוא העמיד פנים שגם הוא "אני נורא מעניינת וכיף לדבר איתי" אבל כשלא נותנת לו לגעת בי ולא מוכנה לעשות דברים נגד רצוני - אני כבר לא מעניינת, לא אנס אותי - רק נתן לי את התחושה שחוץ מהגוף שלי שום דבר לא מעניין בי, תחושה שליוותה אותי המון המון זמן. ואם אני לא מחלקת את הגוף שלי לכל דורש אני לא שווה כלום.
הייתה תקופה שניסיתי להבין למה הוא עשה את זה, כאילו אם אי אפשר להשתמש בי אני לא שווה את היחס.
אני בטוחה שהוא הפיץ שמועה כלשהי עליי, יותר מפעם אחת חברים שלו עברו לידי וזרקו הערות שלא כל כך הבנתי.
הייתה מישהי אחת שידעה אז - פסיכולוגית שלי , סירבתי להגיד לה את השם ושיתפתי אותה בסיוטים, חצי שנה של סיוטים עליו, חלומות שאני מתעסקת בעניינים לי ופתאום אין עליי בגדים, או שאני בורחת ממנו וככל שמנסה יותר לברוח הוא קרוב יותר, או חלומות שאי והוא לבד באמצע חדר\ שדה\ תחנת רכבת והוא מעמיד פנים שהוא רוצה להתקרב אליי, ואז פתאום פותח דלת\ מזיז וילון והחברים שלו צצים משום מקום ונהנים ממופע ההשפלות.
כל הסיוטים היו במוטיב השפלה שלי - לגרום לי להרגיש קטנה ומטומטמת
תיעדתי את כל הסיוטים שלי ומאז זה שוכב איפשהו בבית וכרגע לא בא לי לפתוח, אולי מתישהו.
לא יודעת מה היו השמועות כל התקופה עד שהם סיימו ללמוד (חצי שנה) הסתובבתי באוזניות, אני יודעת מה האמת ולהתחיל לריב עם אנשים על שמועות לא היה לי כוח, וגם ידעתי שאם אתחיל להתווכח על הנושא ייפלט לי מה שבאמת קרה, הפחד שלא יאמינו לי שיתק אותי.
גם הפחד שאני לוקחת את זה קשה מדיי, אז בחור ניסה לגעת בי בכוח כמה פעמים, נצמד אליי, ניסה להכריח אותי לדעת בו. אולי זה לא נורא וככה בעצם מתנהל קשר מיני בין אנשים?
את השם שמרתי לעצמי כי לא רציתי להרוס את החיים שלי מישהו, אולי הבנתי לא נכון, ויותר גרוע מזה- מי יאמין לפריקית של הפנימייה שבחור משנה ג התסכל לכיוונה בכלל?
אני מקווה שזה היה מקרה חד פעמי ולא שיטת פעולה של הבחור, אבל גם אם כן.. מי היה מאמין לי...
אם לא הייתי כזו רגישה אולי הייתה חווה את זה אחרת, או אם היו לי הורים שילמדו איך לשמור על עצמי, או ממי להיזהר...
הוריי לא לימדו אותי שגופי שלי ורק שלי, ולא כל אחד יכול להשאיל אותו ולעשות בו כרצונו.
הזהירו אותי לא ללכת לבד בחושך ולא לקחת ממתקים מזרים, ובבגרות שמעתי שחובה להשתמש באמצעי מניעה ואם אני נכנסת להיריון שלא אעז לעשות הפלה. (כי זכותם להחליט לי על הריון או לא)
למה נזכרתי היום?
לפני 9 שנים לקחתי כמה כדורים והלכתי לישון בתקווה לא לקום. קמתי אחרי 18-20 שעות, לא שיתפתי אף אחד כי לא הצליח אז נראה מיותר לשתף מישהו.
בחיי אודין אם לא היו מפוצצים אותי בכדורים אז כל החרא הזה היה צף ונפתר אז.
חלק מתופעות הלוואי השליליות (כאילו יש חיוביות) בקטיעת רצף טיפולי - רגרסיה במצב בריאותי. אצלי מתבטא בסיוטים מאוד גרפיים, שיתוק שינה והתקפי זעם שהיו לי לפני שנים, מתמודדת עם פוסט טראומה מילדות. כשהייתי תחת כדורים היו סיוטים רפטטיביים. סיוטי אונס שחזרו על עצמם, כל פעם אדם אחר ומיקום אחר אבל אופן הפעולה זהה, כמו לצפות באותה סצינה רק עם שחקנים שונים... ובמקרה זו סצינה של רצח הנשמה שלי. עם קנאביס של לפני הרפורמה היה קורה אחד משני דברים - שינה ללא סיוטים בכלל שינה עם סיוטים מעומעמים או ללא תוכן גרפי ויזואלי, ורק בבוקר כשהתעוררתי עם מצב רוח רע הבנתי שהיו לי סיוטים בלילה. בגלל הרפורמה חזרו לי סיוטים, ועוד איזה... יותר גרוע ממה שהיה לפני שהתחלתי עם קנאביס. אני רוצה לגליזציה שכוללת גידול עצמי, ייבוא, ייצוא, שיווק, מיצוי ומכירה חופשיים אבל אם לא יהיו מספיק חתימות ולחץ להעביר את החוק קריאה ראשונה לפני פירוק הממשלה, כל התהליך שמתרחש מאפריל 2020 יילך לפח ונצטרך להתחיל מהתחלה.. לי אין זמן לחכות ב 2019 התחלתי לראות התקדמות עם פוסט טראומה והחלמה וזה נקטע כי יזמו רפורמה שפוגעת במטופלים בלי אפשרות לאופציה אחרת. גידול עצמי יעניק למטופלים רצף טיפולי ובטחון כלכלי. ב 2019 בעזרת הקנאביס התחלתי לראות שיפור בטראומות שהודחקו לאורך שנים עם מגוון כדורים, ועכשיו כשהרסו את הקנאביס הטוב מציעים לי כדורים - כאילו זה פתר לי משהו בחיים אי פעם. קנאביס עוזר איפה שכל הכדורים נכשלו. אני מטופלת ברישיון ורוצה לגליזציה.
לייב שלי על קטיעת רצף טיפולי ואיכות קנאביס כשהאמנתי שבגץ יעשה הצדק לחולים
(20.8.2019)
(פעם הייתי אופטימית) אחת הסיבות שפתחתי את הבלוג כדי לתעד את השיפור עם קנאביס ובקעבות קטיעת רצף טיפולי, איסור גידול, איסור ייבוא וחוסר בלגליזציה מלאה זה יהפוך לתיעוד של - "תיעוד פוסט טראומטית שנלקח לה הטיפול והדרך הבטוחה להתאבדות"
תמונה שווה 1000 מילים
בהמשך לסרטון מאתמול
3 תמונות
אחת- משקל כללי בשקית -קצת יותר מ 10 גרם
תמונה הבאה- פירקתי בערך חצי שקית והורדתי ענפים גדולים ועלים שקפצו לעין.
-תמונה שלישית - משקל כולל של מה שפירקתי מענפים ועלים + מה שלא הספקתי היום..
משקל כולל אחרי "ניקוי" חלקי מענףים ועלים - פחות מ 10 גרם.
לפני הרפורמה זה לא היה קורה.
בזלת אחראים לאריזה.
עם פרמוקן בחיים לא היה מצב כזה.
אמשיך בפעילות "ריפוי בעיסוק" ( כי אני צריכה להוריד בעצמי עלים וענפים) כנראה מחר.
נראה מה משקל סופי של שקית *עד* 10 גרם.
כיף שיש לי רישיון.
לגדל אסור לי, יקחו את הרישיון.
מקסים שהבריאות שלי (ושל שאר החולים) בידיים של גופים שרואים בנו שק כסף.
מוזמנים לשתף, לתפארת הרפורמה של יובל לנדשפט וליצמן
מה השתנה? ליצמן עזב ולנדשפט עלה לכותרות רק השבוע...הפעם זה אסף לנדשפט, אח של מנהל היק"ר יובל לנשפט ובעל חברה פרטית בתחום הקנאביס- שקיבל ייעוץ מסגן מנהל היק"ר פרופ' ארנון אפק. מה השתנה? עדיין מקבלת תפרחת ירודה במקרה הטוב במקרה הרע לא מקבלת תפרחת או מקבלת זן שגורם לצפצופים באוזניים (תראו פוסט קודם) עדיין סובלת מקטיעת רצף טיפולי עדיין בהליך בגצ - בנתיים התקבלה הארכה עד אפריל 2021, אבל רק לחלק מהרישיונות, תפרחות שמקבלים באסדרה ישנה בלי ערך או השפעה רפואית לגדל אסור לי ולפי הצעת חוק ה"לגליזציה" אני אכנס לכלא ל 20 שנה. שוב שומעים הבטחות לפני בחירות שלי דד ליין לביצוע, תכף מתפרקת הממשלה, דיון על החרגת CBD נדחה משני לרביעי בזמן ששבוע שעבר כבר פורסם ליין מוצרים חדש של פנינה ר. שמכיל CBD.. והחומר עדיין לא חוקי. כולם מדברים על לגליזציה כאילו היא כבר פה ושוכחים שכדי שיעבור חוק צריך: - רוב בעד - קריאה ראשונה - תיקונים -קריאה שנייה - תיקונים -קריאה שלישית ואישור החוק. ואז לגליזציה. איפה אנחנו עומדים? לפני קריאה ראשונה. לפני פירוק ממשלה. אם ממשלה מתפרקת לפני קריאה ראשונה הכל הולך לפח ומתחילים מהתחלה, כשתתגבש ממשלה חדשה. אנשים אדישים ושאננים וחושבים שתכף תהיה פה לגליזציה בלי שהם יצטרכו להילחם ולוודא שלגליזציה לא תכניס אותם לכלא 20 שנה על גידול פרח. מי שרוצה להשפיע - כנסו לכאן
אנחנו צריכים אותכם איתנו
חלק גדול מהחולים לא יכול להגיע להפגין בגלל המצב הרפואי שלהם.
📷 Michael Adler
עוד הפגנה שהייתה ב 2019, הפעם מול הבית שלי ביבי בבלפור. כן כן, בלפור הזו שכולם מפגינים בה כל חמישי ומוצש? אז לפני שנה וקצת...מטופלי הקנאביס הרפואי עלו לבלפור להתחנן על החיים שלהם מול ביבי שהיה אז גם שר הבריאות; שר הבריאות שיכל לבטל\לעצור\לשנות את הרפורמה שיזם סגנו. יכל לעשות זאת ובחר שלא. תזכרו את זה בבחירות הקרובות כשתחשבו לבחור ביבי תחשבו גם: על כל ילד מפרכס שנלקח ממנו שמן קנאביס שעוצר פרכוסים- נלקח בגלל הרפורמה על כל חולה סרטן שקיבל חזרה את המחלה כי הורידו את המינון\ שינו זנים - בחסות ברפורמה על כל הלום קרב שחזר לשדה קרב כי נקטע הרצף הטיפולי ועליי תחשבו עליי שקמה 3 -7 פעמים בשבוע לבוקר של האונס שלה, ואם זה לא סיוטים זה בחילות וחוסר תאבון, דיסוציואציות והתקפי זעם. תחשבו עליי שנלחמת לרצף טיפולי וחיים תחשבו עליי שרוצה להחלים אבל המדינה שמה לי גלגלים. לגליזציה אמיתית תביא רצף טיפולי ובטחון כלכלי. כדי שזה ייקרה צריך ללחות על ח"כים עכשיו אחרת ההצעה תיפול. הזמן שלי קצוב אני קמה כל יום ברצון למות, אין רצף טיפולי ושום תקווה לא נראית באופק אין טיפול פסיכולוגי הולם. התחלתי את יומני קנאביס כתיעוד לאיך המצב שלי השתפר בריאותית פיזית ונפשית (קרוהן, פיברומיאלגיה, פוסט טראומה מורכבת) בזכות הקנאביס... אבל לקחו את כל מה שהיה לו השפעה רפואית ולא מאפשרים לגדל\לייבא. הזמן שלי קצוב היה לי התקף הקאות שלא היה לי 5 שנים(מאז שהתחלתי לעשן כעבריינית , לפני הרישיון) PTSD זו ההתוויה אבל קרוהן גם יכול להרוג. להקיא עד מצב התייבשות היה קורה לי אחת ל 3-4 חודשים לפני קנאביס.. לא לעכל מזון, לסבול מחולשה תמידית... מפורט בבלוג בפוסטים "טרום יומני קנאביס", כל הפוסטים מופיעים לפי סדר כאן מספיק לקרוא את הטקסטים מלפני חצי שנה כדי לראות איך המצב הנפשי שלי התדרדר.