6 דברים שהייתי משנה בתהליך החלמה מטראומה אילו התחלתי היום || פוסט מטראומה להחלמה

הרצון להחלים מטראומה אינו מספיק בפני עצמו וכדי להגיע לשלווה נפשית אנו זקוקים לכלים, תוכנית החלמה וטיפול מותאם. מחסור בכלים נכונים להשתקם, אמונות מגבילות, טיפולים והנחיות שלא התאימו לטראומה שלי הם רק חלק מהדברים שעיכבו את ההחלמה שלי. אז מה למדתי בשנתיים האחרונות שהלוואי וידעתי לפני עשור? מפוסט-טראומה להחלמה

בשנים האחרונות אני כותבת בפתיחות על התהליך שלי, על טראומה ופוסט טראומה מורכבת, הסימפטומים שלי ואיך זה נראה שמתחילים להחלים.

התהליך שלי התחיל לפני כ- 15 שנה, כשהוצאתי את עצמי מבית לא מתפקד ועברתי לפנימייה לנוער בסיכון שם עשו כמיטב יכולתם לעזור לנו להשתקם, כל אחד בדרכו.משם המשכתי למסגרות שיקום שונות, וכל אחת לימדה אותי דברים חדשים על החלמה וטראומה.

הנה כמה דברים שהלוואי שידעתי להגיד לעצמי אז.

1- להתרכז בתהליך שלי, החלמה של כל אחד נראית אחרת

במסגרות שיקומיות הכוללות מגורים אחד הדברים הבולטים זה שכולם במצב שוויוני ובונים מסלול למטרה מסוימת - הוצאת תעודת בגרות, גיוס לצבא, בחירת קריירה ולימודים. שנים ארוכות ניסיתי להתאים למסגרות בהן חייתי, ופעם אחר פעם נכשלתי. הלוואי ומסגרות שיקום שהייתי בהן היו שמות דגש על הבנת הצורך האישי שלי ולא על הפיכתי לאזרח מן המניין ודחיפה ל"נורמטיביות" שגרמה לי להשתיק את הצדדים היצירתיים שלי; במשך שנים הזנחתי אותם עד שהגעתי למסגרת הנוכחית שאני מלווה בה כעת. כשהפסקתי להשוות את התהליך שלי לתהליך של אחרים החיים שלי קיבלו משמעות ותפנית לטובה.