#יומני_טרום_קנאביס 2017-2018
עודכן: 16 באוק׳
הטקסט עלול להכיל טריגרים
2017 הייתה שנה לא פשוטה בכל מובן אפשרי. מבחינה בריאותית הגעתי לסף בטיפול תרופתי, הייתי במינון מקסימלי של אימוראן לקרוהן, ציפרלקס לתסמיני PTSD ובלי טיפול לפיברומיאלגיה, כל מה שהיה לרופא להציע טיפול תרופתי, פסיכיאטרי ורפואה משלימה - את הרוב ניסיתי ללא שיפור משמעותי. מבחינה אישית זו הייתה שנת פרויקט גמר, לחץ ועומס בלימודים ובנוסף התמודדתי עם מוות של אנשים קרובים. באותה שנה שברתי שתיקה והתלוננתי על תקיפה מינית (אחרי שגיליתי שאני לא היחידה ולא דמיינתי ומה שקרה לי זו בעצם שיטת פעולה של אותו חלאה), כמובן שזה הציף את כל הפוסט טראומה (פסטרמה😂) הייתי בטיפול פסיכולוגי ואנשי מקצוע ידעו מה עובר עליי, בערך. הדחקתי את התקיפה במשך 5 שנים מכל מיני סיבות, בעיקר במחשבה שדמיינתי את זה ואם אספר אף אחד לא יאמין לי. כתבתי לעצמי אינספור טקסטים ואת רובם מחקתי אבל יש כמה שנשארו איתי ורובם מעולם לא פורסמו. באותה תקופה עדיין לא דיברתי בגלוי על ההתמודדות שלי, אפילו לא הייתה אבחנה רשמית עד אמצע 2017. קיבלתי כדורים מגיל 15 לשלל "תסמינים" ללא אבחנה רשמית של מה יש לי.. רק תסמינים. כילדה ונערה המון פעמים שתקתי גם אם ידעתי שמשהו לא תקין מתנהל כאן, פשוט כי הרגשתי שהקול שלי והעקשנות שלי לא "שווים" ואף אחד לא מקשיב לי גם ככה. היום למזלי יש לי מספיק ידע כדי לא לשתוק, להתווכח ולהוכיח כשמשהו לא תקין. או לפחות לא לשתוק.
