ילדים הגדלים בסביבה של הזנחה רגשית-פיזית והתעללות מתפתחים עם "שיבוש" רגשי ומוחי המתבטא בין היתר בהצפה רגשית ודיסוציאציה. איך זה נראה, מה ניתן לעשות והאם ניתן להחלים? מטראומה להחלמה
ילדים הנחשפים להזנחה, התעללות, ואפילו חוסר יציבות כלכלית כדוגמת עוני מפתחים דפוסי התנהגות המשחזרים את החוויות הטראומטיות מילדות, גם כאשר עבר זמן רב והם עזבו את המקום בו חוו את הטראומה. מוחם של ילדים אלו מתפתח בצורה שונה וניתן לראות זאת בסריקת מוח של מבוגרים אשר חוו טראומה בגילאים צעירים (בהשוואה למוחם ל מבוגרים שגדלו בסביבה "נורמטיבית"). השוני בתפקוד המוח גורם לדפוסי חשיבה והתנהגות שנעוצים בטראומה ומהצד נראים "לא הגיוניים".
הגורם המרכזי לסבל בחיים של בוגרים עם CPTSD זה חוסר איזון מוחי - Brain Disregulation הגורם לשחזור דפוסי התנהגות וחשיבה בצורה אוטומטית. לרוב חוסר איזון מוחי מגיע עם שיבוש בוויסות רגשי - Emotional Disregulation חוסר איזון מוחי ורגשי הוא שונה ממצב דיסוציאציה - Dissociation יש קורלציה במצבים אלו אצל מי שחיים עם CPTSD - פוסט טראומה מורכבת מילדות
דיסוציאציה היא סימפטום שעלול להופיע אצל אדם כחלק מהתמודדות נפש, ביניהם ריבוי אישיות או הפרעת אישיות דיסוציאטיבית. במצב דיסוציאטיבי יש תחושת ניתוק מהגוף ומהרגש, תחושה שהמציאות היא "סרט" או רואים דרך עיניים של מישהו אחר. דיסוציאציה שונה מפלאשבק - הלומי קרב או מי שעברו טראומות מיניות לעיתים חווים פלאשבקים דרך חלומות/ סיוטים, עם תוכן וויזואלי אשר מחזיר אותם לחוויה הטראומטית. חוסר איזון/ שיבוש מוחי ורגשי אצל אנשים שחוו טראומה בילדות קשור לרגש שלא עובד כראוי (לא אוהבים אותי, לא רואים אותי), ופחות לחוויה ספציפית. דיסוציאציה יכולה להתרחש גם אצל מי שלא חוו טראומות - שימוש בחומרים משני תודעה בצורה פוגענית, סמים קשים או נטילת תרופות פסיכיאטריות.
תוכן הפוסט
מה הם חלק מהגורמים לשיבוש וחוסר-וויסות מוחי-רגשי?
חלומות
התעוררות בבוקר במצב של חוסר איזון או ניתוק כבר מהלילה זו תופעה מוכרת למי שחיים עם מוח CPTSD. לפעמים אני זוכרת את החלומות שלי ולפעמים אין שום זיכרון אלא תחושה של בלבול, כעס או רצון לברוח. אחד הסימנים אצלי שאני חווה "שיבוש מוחי" מהלילה זה מחשבות אובססיביות ורפטטיביות על מקרה או מקרים שהתרחשו בעבר, ללא טריגר מוחשי בהווה.
קשרים חדשים
קשרים חדשים עלולים לעורר טריגרים רגשיים שטרם עובדו, גם כשמדובר בקשר חיובי כגון עבודה חדשה, לימודים, חברויות חדשות. לי יש טריגרים שחוזרים על עצמם כל קשר מחדש, אך בזכות זה שלמדתי לזהות ולעבוד על זה אני מבינה שמדובר בטריגר, מזהה אותו ומביאה את התכנים לטיפול. בכל פעם שאני מתמודדת עם טריגר מהירות ה"איפוס" שלי וחזרה לעצמי לאחר הניתוק משתפרת, וכלל שאני מתמודדת שוב ושוב עם אותו סוג טריגר אני מושפעת ממנו פחות.
לחץ וסטרס
שני גורמים שמשבשים כל אדם, בוודאי כשמדובר באדם עם טראומה מגיל צעיר. לחץ וסטרס עלולים לעורר מצב "הישרדות" במוח הטראומטי ולשחזר את ההתנהגויות שעזרו לשרוד בילדות, כאשר באמת היה מצב הישרדות. כשאני חווה תקופות סטרס אני משתדלת להזכיר לעצמי שמדובר בתחושה בלבד ולא במצב אמיתי בו יש איום על הקיום שלי - זה עוזר לשים דברים בפרופורציה נכונה (למשל - עבודת הגשה ללימודים זו רק עבודה ולא יפעלו עליי באלימות אם לא אגיש בזמן). תכנון וניהול זמן נכון מסייע לי לוודא שהיו לי "חלונות אוורור וקרקוע" בין תקופות סטרס ולחץ, וגם במהלך השבוע יש לי יום שכולו מוקדש לי - למנוחה ועשייה של כלום.
פלשבק רגשי
פלאשבק רגשי זו תופעה מוכרת עבוד מי שחיים עם טראומה מורכבת מילדות. רוב הטראומה המוקדמת היא טראומה רגשית שלא עובדה כראוי וסיטואציה יומיומית עלולה לעורר שדים רגשיים ולהכניס אדם למצב של חוסר וויסות מוחי-רגשי. לעיתים מדובר בפעולה אוטומטית של המוח כשאר צפים רגשות או תחושות המזכירות חוויה רגשית מילדות - במצב זה מופעל מנגנון הדחקה / ניתוק / שיבוש רגשי. אצלי זה קורה בעיקר תוך כדי שינה ובבקרים אני קמה במצב של הצפה רגשית או שיבוש (Disregulation) ללא התוכן שבגללו אני מרגישה ככה; בניגוד לסיוטים ופלאשבקים שברור מה הסיבה להצפה הרגשית, פלאשבק רגשי יכול להגיע מתוך גילאים שלא הייתה שפה ואפילו מהתקופה שהיינו עוברים.
מערכת העצבים שלנו זוכרת את החוויות הרגשיות שלנו גם כאשר המוח לא יכול לחבר תמונה או זיכרון וויזואלי לחוויה הרגשית.
איך ניתן לזהות שאני נכנס למצב של חוסר-ויסות מוחי?
תחושת דחיפות ולחץ
הרגשה שצריך להספיק כמה שיותר מהר, לסיים דברים בזריזות ולעבור לדבר הבא זו תופעה מוכרת של חוסר-ויסות רגשי-מוחי. אני מתחילה לעשות דבר אחד ואז קופצת למשימה אחרת ועוד משימה; באמצע היום קולטת שהתחלתי 4 משימות ומרגישה מוצפת = ההצפה מכניסה אותי לניתוק ואני עוזבת הכל.
תחושה של רגשות מעומעמים/ לא קיימים
כשאני לא מרגישה כלום בכלל, תחושה של ריקנות או חוסר רגשות כאילו כיבו אותי ואף רגש לא עובר דרכי. תחושה כזו יכולה להגיע גם בעקבות שימוש באלכוהול, כדורים פסיכיאטריים ומשני תודעה.
חוסר תחושה בחלקים מהגוף
נימול או עמעום התחושה בגוף יכולה להעיד על חוסר-ויסות מוחי-רגשי ותחילת דיסוציאציה. יש מי שחלקים ספציפיים בגוף "נרדמים", אחרים חווים את המציאות כמו סוג של "סרט" או משחק מחשב, כאילו התחושה בידיים ובגוף לא מגיעה למוח ויש בועה/ גדר שקופה שמפרידה ביני ובין המציאות החיצונית. אצלי צד אחד בגוף נרדם כשיש הצפה רגשית, וחלק בפנים נרדם כשיש פלאשבקים או רגשות קשים שעולים (בעיקר בעקבות דיבור על טראומה).
מה עוזר לאזן מצב של חוסר-ויסות מוחי?
כתיבת בוקר
שיטה שלמדתי מערוץ יוטיוב שמקדם תוכן ומידע על החלמה מפוסט טראומה מורכבת ואיך אפשר לקחת את תהליך ההחלמה לידיים שלנו. רוב הבקרים אתעורר בניתוק או הצפה רגשית בגלל פלאשבק רגשי בלילה וכתיבת בוקר מאפשרת לי להוציא הכל לדף בצורה יעילה וללא צורך לדבר או לספר על כך לאחרים. אצלי כתיבת בוקר היא חלק משגרת בוקר שאני משתדלת להקפיד עליה ביומיום.
הזנה נכונה : הימנעות מסוכר, צריכת חלבונים
בשנים האחרונות עולה המודעות בחשיבות התזונה בהיבט הרגשי והורמונלי וכיצד מזונות שונים מפעילים מערכות שונות בגוף. סוכר, פחמימות פשוטות ומזונות מעובדים מקושרים לשיבוש וויסות מוחי-רגשי ולכן מומלץ להימנע ממזונות אלו. חלבונים מסייעים לשמור על וויסות מוחי-רגשי תקין ולהפיק את המירב מיום עבודה/ פעילות ותפקוד תקין של מערכות שונות בגוף, ביניהן מערכת העצבים ומערכת החיסון. מהרגע שלמדתי על כך הורדתי את רוב הסוכר מהתפריט שלי והכנסתי חלבונים, פחמימות מורכבות וירקות לתזונה שלי. ארוחת בוקר טובה יכולה להיות שייק פירות עם אגוזים/ חמאת שקדים או חמאת בוטנים, חביתה עם ירקות או מנת חלבון קליל אחרת.
*חשוב להתאים תזונה בליווי נטורופט.ית מוסמכ.ת, השינוי התזונתי שלי נעשה בליווי אשת מקצוע ואין לראות בטקסט כאן המלצה קונקרטית לתפריט.
נשימה ותנועה- קרקוע לגוף
תנועה וחיבור לגוף הם כלי חשוב להתקרקעות ומניעת ניתוק דיסוציאטיבי או שיבוש מוחי-רגשי. יוגה ונשימות הם כלי שעוזר לי המון, אני נעזרת באפליקציה בשם InSight Timer. האפליקציה מלאה בתכנים מותאמים ואפשר לבחור את השיעור/ הדרכה שרוצים לשמוע בכל שעה ביום או בלילה, יש שיעורי יוגה מוקלטים וכאלו המתקיימים בלייב (לרוב בשעות הערב בישראל, ושעות הבוקר של ארה"ב- מדובר באפליקציה בינלאומית). תרגול יוגה מסייע לי לשמור על חיבור לגוף ומודעות לתחושה שלי בגוף ורגש.
שמנים אתריים
ארומתרפיה מסייעת בטיפול ואיזון רגשי, קרקוע והרגעה. השמנים האהובים עליי הם שמן אתרי לבנדר להרגעה ונשימה, שמן אתרי מנתה לכאבי ראש הנגרמים מסטרס וחרדה ומסייע בהתקף חרדה, שמן אתרי הדס שמעולה למערכת הנשימה ועובד על הכלה רגשית של סיטואציות מורכבות, שמן אתרי למונגראס משפר מצב רוח ופוקוס, ושמן אתרי סנדלווד שמקרקע ומחבר לאדמה. *מומלץ להתייעץ עם ארומתרפיסט/ ית טרם השימוש. שמן אתרי זו תמצית מרוכזת ואסורה למריחה ישירה על העור אלא בדילול בשמן נשא או לנידוף במבער או הרחה מבקבוק. אני משתמשת בקוביות סויה למבער כדי למלא את החלל שלי בניחוח מרגיע ונעים, ביציאות מהבית אני עם שרשרת ארומתרפיה שעוזרת להתקרקע, וגם טבעת סוג'וק.
שגרת שינה
שינה מספקת ורציפה חשובה לשמירה על איזון ופעילות תקינה של מערכות הגוף ביניהן מערכת העצבים האחראית על ויסות מערכות אחרות. שינה קטועה, פחותה או לא מספקת עלולה להחמיר דיסוציאצה וחוסר-ויסות מוחי-רגשי ולהכניס אותי ללופ של ניתוק-חוסר ויסות-דיסוציאציה וחוזר חלילה. חשוב להקפיד על שינה והתעוררות בשעות קבועות כדי להרגיל את מערכת העצבים שלנו לשגרה. כדי להבטיח שינה רציפה ונטולת הפרעות ניתן להיעזר באטמי אוזניים, כיסוי עיניים ושמיכת כובד. אני אישית נמנעת מקפאין אחרי 14, מחשיכה מסכים ואורות כשעה לפני השינה על מנת לווסת את מערכת העצבים ולהכין אותה לשינה ונעזרת בשגרת טיפוח ערב כדי לתת לגוף את התחושה של הירגעות.
הימנעות מאלכוהול - מגביר דיסוציאציה
לפני מספר שנים הפסקתי לשתות לאחר שגיליתי ששתיית אלכוהול מגבירה ומחמירה דיסוציאציה, אם לא באותו הרגע אז ביום למחרת; בנוסף אצלי היה מצב רוח ירוד ותחושת דיכאון לאחר לילה של שתייה. אלכוהול אינו מתאים לרוב בני האדם אך עבור מי שחוו טראומות מוקדמות ומערכת העצבים בנויה ומגיבה אחרת, כל חומר "חוקי" לאדם הרגיל עלול להשפיע בעוצמה גבוהה. בעקבות זאת אני נמנעת מקפאין (מגביר אצלי חרדה) וממעיטה בסוכר מעובד ש"מקפיץ" את מערכת העצבים. מומלץ למצוא תחליפים שעובדים לנו, אני אוהבת לשתות משקה עולש במקום קפה (נותן אנרגיה אך ללא קפאין), ומעדיפה מתוקים טבעיים כגון תמרים או פירות.
שיטות טיפול שהן לא דיבור
טיפול בדיבור מעולם לא עזר לי להתגבר על טראומות ואף החמיר דיסוציאציה וניתוק מפני שמוח של ילדים שחווים טראומה מתפתח שונה מאלו שלא ובעוד דיבור מסייע למקרים ספציפיים של טראומה, בטראומה מורכבת מילדות דיבור עלול להכניס למעגל של הצפה רגשית-ניתוק-דיסוציאציה-הצפה רגשית; לכן מה שעוזר לי זה כתיבה, אומנות ותנועה בשילוב של דיבור (אני יוצאת מטיפול בניתוק ומעשנת קנאביס שעוזר לי להתאפס על עצמי חזרה).
לסיכום
ישנם גורמים פנימיים וחיצוניים המשפיעים על וויסות חושי-רגשי-מוחי של אנשים שחיים עם פוסט טראומה מורכבת מילדות. חלק מהגורמים מחוץ לשליטתנו אך יש פעולות שניתן לעשות על מנת לסייע למערכת העצבים שלנו ללמוד לווסת את עצמה ולצמצם שיבוש וחוסר וויסות, להחלים ולשנות את הצורה שמערכת העצבים-מוח-רגש מגיבים לסיטואציות יומיומיות שעלולות לעורר טריגר. אין פתרון אחיד לכולם וההמלצה היא לנסות מספר שיטות ולשלב בין ויסות רגשי על ידי טיפול וכתיבה, ויסות פיזיולוגי על ידי תנועה, תזונה ונשימות.
מתמודדים עם פוסט טראומה מורכבת מילדות יחוו הצפה רגשית / ניתוק / שיבוש או חוסר וויסות מוחי או שילוב של כולם יחד; ההחלמה טמונה מתבטאת בכמה מהר האדם יזהה שהוא בניתוק ויפעל למען החזרת וויסות ותפקוד, בתקווה שעם הזמן כמות ה"שיבושים" תפחת משמעותית.
גם כיום עם הכלים שלמדתי ויישמתי יש ימים של חוסר תפקוד והצפה רגשית הגורמים לי לחוש שאני שוב בטראומה והתגובות שלי בהתאם, מה שהתשנה זו מהירות הזיהוי שלי.
לפעמים אומר לעצמי "אני בניתוק" כדי להביא את זה למודע. כאשר המודע שלי מודע שאני בניתוק אני מתחילה לחשוב מה יעזור לי להתקרקע ולווסת את המוח. בימים כאלו אנסה להוריד מהסטרס שיש לי, להזיז או לבטל פגישות ולשים את מטרת העל ← ויסות, כדבר החשוב ביותר לעשות.
אני מאמינה בלב שלם שאפשר לחיות עם טראומה מורכבת ללא כדורים פסיכיאטריים או אשפוזים וככל שנבין לעומק מהי טראומה ברמה הפיזיולוגית-הורמונלית-עצבית נלמד כיצד לחיות לצידה בשלום, כל אדם יתאים לעצמו את השיטות שעובדות לו הכי טוב.
קישורים שימושיים
- כתיבת בוקר - כיצד אוכל משפיע על מוח טראומטי - אכילה מאוזנת לפי BRITHLIGHT LIVING - אפליקציה של מדיטציות, נשימה, מיינדפולנס - זיהוי שיבוש מוחי ומה ניתן לעשות - זיהוי פלאשבק ריגשי - הקשר בין תזונה לקויה ובריאות הנפש - שמנים אתריים לאיזון רגשי