הופעת מטאל בחיפה 28.5.22

מוזיקה זה אחד הדברים שמחברים אותי למציאות ונותנים לי כוח להתמודד עם מה שיש לי בחיים

למי שלא מכיר.ה אותי אני מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת ועוד כמה דברים ומוזיקה זה אחד הדברים שמחזירים אותי לקרקע ומאפשרים לי להתחבר לעצמי ולכאב שלי בצורה שהיא בריאה - בין אם המילים של השירים, הקצב העצבני של המטאל או כל המכלול בתוך הופעת לייב.

אני מודה למי שגרם לכך שאגיע להופעה הזו - לא מאמינה שכמעט ולא באתי 😱

.

במוצ"ש 28.5.22 הייתי בהופעה אחרי שלא הייתי באחת המון זמן - כמעט חצי שנה ללא הופעות.

הופיעו שתי להקות מקומיות ובין האהובות עליי -

Walkways

Subterranean Masquerade

את שתיהן ראיתי כמה פעמים 🤩

ווקווייז ראיתי 4-5 פעמים מ 2018

סאבמאסק הייתי ב 3-4 הופעות שלהם

ואף פעם לא נמאס ובא לי עוד כי הם פרפורמרים מעולים בסגנונות שונים.

ההופעה התקיימה בוונדרבר חיפה; פעם שנייה שלי במקום ומכל הדברים שם אני עפה על שירותים לא ממוגדרים. הגעתי ברגל מהדר כי לא הייתה תחבורה מהבית… כשהגעתי היו אנשים בחוץ, כמה פרצופים מוכרים שאני לא בטוחה אם חיפאים במקור או באו במיוחד מהמרכז עד חיפה רק בשביל ההופעה (ואולי בשביל סיכוי קטן לראות חזיר בר רנדומלי 😉).

בזמן שחיכינו לתחילת מופע הסתכלתי סביבי ושמתי לב לכמה ילדים שבאו עם הורים או אחים בוגרים, תמיד משמח אותי לראות את הדור הצעיר של עולם המטאל 🤘

לעולם המטאל יצאה סטיגמה של אלימות ושהופעות זה מקום מסוכן - או לפחות ככה התייחסו לזה כשהייתי מתבגרת לבושת שחור וניטים - היו שואלים אותי אם אני בכת השטן ומקריבה חתולים בירח מלא 😂 🤣

תפסתי מקום בעמדה הקבועה שלי קרוב לבמה ,אני לרוב מקדימה אחרת אני לא מצליחה לנשום כי כולם סביבי גבוהים וחוסמים אוויר לנשימה שגם ככה אין במועדון סגור.

באופן צפוי המופע התחיל באיחור של 20 דקות…

כשהדליקו את הקטורת והאורות עומעמו הרגשתי זרמים של התרגשות בגוף כי סאבמאסק עולים.

החוויה מתחילה מרגע הדלקת הקטורת... חוויה של ריח, צליל ותנועה.

המסיבה התחילה עם השיר Snake Charmer

(הקלטה מהופעה אחרת, השיר אותו שיר)
 

אחרי זה נסחפתי לתוך צלילים ואורות ואווירת אחדות כשמצידי האחד ילד בן 10-12 שעף על החוויה, מצד שני בחור בחולצת להקה ולידו בחור עם קעקועים שמקשטים את כל הידיים וכולם מרגישים כמו גוש אחד שמשדר אהבה לבמה.

בשלב מסוים נכבו האורות והפסיקה המוזיקה.. חשבתי שזה קטע מיוחד שמכבים אורות ומנגנים קטע אקוסטי/ שקט.

מסתבר שנפל החשמל אבל מבחינתי (ועוד כמה חברים בקהל שדיברנו על זה אחר כך) זה נראה כמעט מתוכנן 😎

כל ההופעה של סאבמאסק הרגישה כמו מסיבה ולקראת הסוף וידי העלה אנשים לבמה, ביניהם אני והילד שזו הופעת מטאל ראשונה שלו - לילד יש הספק מרשים כי הוא גם נכנס לפוגו וגם עלה לבמה 🤘💪

*חשוב לציין שזו גם פעם ראשונה שלי שעליתי על במה, חשבתי לנסות CROWD SURF אבל עוד אין לי אומץ 😓

ירדנו מהבמה ובשלב זה הרגשתי שאין לי אוויר ואני מורעבת כי הוצאת מ-ל-א אנרגיה תוך זמן קצר… הייתי קצת אאוט וחיפשתי מים וסוכר.. לדעתי נוגן עוד שיר אחד ואז ההופעה נגמרה וחלק מהקהל יצאו החוצה להתאוורר, לעשן ולדבר עם חברים. בזמן הזה הספקתי לקפוץ לשירותים ולחדש את מלאי הקולה (סוכר) ומים לפני ההופעה של ווקוייז.

חזרתי למקום ליד הבמה, דיברתי קצת עם מי שהיו סביבי וגיליתי שהם באו מהמרכז ומהקריות ..לא זוכרת פרצופים כי הייתי בשלב של חצי עילפון מחכה שהסוכר יעשה את העבודה.

חיכינו רבע שעה ואז האורות נכבו שוב והתחיל הקטע הבא

הרגשתי את האנרגיה מתפוצצת תוך שניות מ 0 ל 100 - כמו כל הופעה שלהם.

מהר מאוד מצאתי את עצמי קופצת ומזייפת את המילים של השירים שמכירה כבר כמה שנים.

הופעות של ווקווייז תמיד מביאות אותי לדמעות, גם המילים וגם הביצוע.. ההופעה הזו הרגישה כמו רכבת הרים רגשית של פירוק והרכבה, יותר טוב מכל טיפול פסיכולוגי שיש לרפואה קונבנציונלית להציע.

הסט כלל שירים רועשים ומקפיצים ושירים רגועים ומקרקעים בסדר שבונה את האווירה לפריקת האיכס שהצטבר בגוף ובנשמה ושחרור הכאב בצורה בריאה כמו פוגו.
 

בהופעה הזו שמעתי ביצוע לשיר חדש (בוצע כמה חודשים קודם בהופעה קטנה ואינטימית שלא הצלחתי להגיע אליה)

שם השיר - A PROGGRAMED MISTAKE

אחרי ההופעה נשארתי לדבר עם חברים שהגיעו מהמרכז ולהתעדכן בהופעות הבאות וראיתי חלק מחברי להקה. יש הופעות שיוכרזו בקרוב אז אני מתרגשת 🤩

סצינת המטאל בארץ מרגישה לי כמו בית בטוח שאפשר להיות שם אני, בין אם זה אני השמחה והקופצנית או אני שמתפרקת בגלל שיר מסוים.. פעם אחת באתי בפיג'מה וורודה וכפכפים סגולות ולא הרגשתי לא-שייכת למקום, למרות שרוב האנשים סביבי לבשו שחור. סצינת המטאל נתפסת בעיניי כמקום לא שיפוטי ותומך וסוג של משפחה אחת גדולה.

זה אחד הדברים שהיו חסרים לי בשנתיים האחרונות, לא חשבתי שלהיות בהופעת מוזיקה לייב יש השפעה עצומה עליי ושאם זה ילקח המצב הנפשי-רגשי שלי יצנח אבל זה בדיוק מה שקרה בשנתיים האחרונות.

הבנתי שמוזיקה זה מה שמחזיק אותי שפויה כשהסתכלתי על הפלייליסט הופעות לייב בערוץ היוטיוב וקלטתי שהייתי בממוצע בהופעה *כלשהי* כל חודש-חודשיים.

לכן אני שמחה שהופעות חוזרות ויש קיץ מלא באירועי תרבות מכל הסוגים והסגנונות, זה אוויר לנשימה בשבילי וכבר מתרגשת לקראת ההופעה הבאה - את מי אראה בהופעה של סקארדסט ב 9.7.22 ?

יהיו שם כמה אורחים מיוחדים שאני מתרגשת לשמוע ביצוע שלהם עם סקארדאסט.