top of page
  • תמונת הסופר/תAngel S

#יומני_קנאביס 10 ~ פוסטראומה, פיברו והבטחות בחירות

עוד פוסט תיעודי של יומני קנאביס בניסיון שיבינו את ההתמודדות שלי טוב יותר כל מה נכתב זו דעתי אישית מתוך נקודת מבט שלי. מי שמבקר כאן לראשונה וטרם הכיר את פרויקט יומני קנאביס ממליצה לקרוא כאן הסבר קצר.

גילוי נאות: הכותבת הינה מטופלת בקנאביס רפואי בעלת רישיון ואין בכתבים ניסיון לעודד טיפול כזה ואו אחר ללא גורם מקצוע. הפוסטים הינם תיעוד עצמי במסע ההחלמה ותפקידו של קנאביס במסע זה.


הטקסט הבא עלול להכיל טריגרים

 

המון עובר בראש

חלק קטן מהמחשבות שלי מגיע לפה.

מצד אחד יש המון דברים טובים לאחרונה, מצד שני יש גם קושי וכאב, כרגע נמצאת באחד ההתקפים המזוויעים של פיברו.

משתדלת לתפקד

כמעט התעלפתי מעייפות פעמיים

היום הייתה ה "פעם ב..." שניצלתי את הכרטיס נכה

בגדול מחכה שיעבור ומנסה להמשיך כרגיל אין לי מה לעשות יותר מזה

מבחינת קנאביס כבר כמה זמן שאין את אחד הזנים שאני צריכה, הנה התוצאות כנראה.

הלוואי שיעבור כמה שיותר מהר

 

פעם היה לי קושי אמיתי לשלוף את הכרטיס נכה שלי ו"לנצל" את הנכות שלי, כי כלפי חוץ לא רואים שאני מתמודדת עם כאבים ובחילות על בסיס יומי. אני נראית בסדר ולמדתי לזייף חיוכים גם כשאני בהתף חמור. ככה לא יודעים.. למזלי כבר מזמן נעלמה לי הבושה שהייתה סביב כרטיס נכה. כשיש צורך מוציאה אותו וכשאין הוא אצלי בכיס. הידיעה שהוא קיים ויכול לסייע לי במקרה הצורך נותנת לי שקט נפשי מסויים. סוג של הכרה בנכות השקופה שלי.

 

יום יבוא ואספר למטפלים מה כן ולא לעשות לפוסטראומה, איך לטפל ולעזור להתמודד

.

.

לא מצליחה כרגע להעביר במילים את כל מה שיש לי בראש

לימדו אותי להכחיש להסתיר,

כלום לא קרה מה את בוכה, זה הכל בראש

את מדמיינת, סיפורים של ילדה קטנה עם דימיון גדול,

תגידי תודה על שהבאנו אותך לעולם יכולנו שלא,

לכולם קשה תפסיקי לבכות

בכיינית

לא ביקשתי להיוולד אבל הנה אני פה

אם כבר הבאתם קחו אחריות, תנו לי יחס אוכל ואהבה,

לא ביקשתי ארמונות זה צרכים בסיסיים של כל יצור עם נשמה,

אוהבים כשיש רצון או תמורה, הכל מסתכם ב-תגידי תודה ש...

חבל שאין רישיון להורות

למדתי רק מציאות מעוותת ולא תקינה,

באמת שהיו המון סימני אזהרה

יותר נוח לקבור את הראש בחול ולא להודות בטעות.

לומדת להתמודד עם פוסט טראומה מורכבת לבד, השיטה הרווחת זה להפציץ בכדורים ולהשתקע את השדים, רק תהיי בנאדם נורמאלי וזה יעבור.

בגלל הטמטום הזה עכשיו סובלת ונקרעת בין עבר להווה וכל פעם קצת משהו אומרת תודה למוח שלי וסליחה מעצמי הקטנה שהייתה צריכה לעבור את זה

 

אחד הדברים שלקח לי זמן להבין זה באיזו סביבה רעילה, מזניחה ולא מתפקדת גדלתי. סיפרתי לעצמי המון סיפורים על זה שהורים שלי בסדר והם פשוט עסוקים\ אני לא בסדר והיחס המשפיל מגיע לי. המחשבות האלו נגררו איתי לגיל ההתבגרות ואף לחיים הבוגרים שלי ורק אחרי שיצאתי מהבית וניתקתי קשר עם ההורים (ותודה לשנת הקורונה) אני מצליחה להסתכל על העבר העיניים נייטרליות. זו הבנה אדירה לקלוט שרוב מה שקרה שם היה לא בשליטתי. מה שכן בשליטתי זה לא לחזור למקומות האלו, לא ליצור קשרים שמזכירים לי את הקשר שהיה לי עם ההורים (היקשרות רומנטית מתוך טראומה) ולהמשיך קדימה. ברור לי שתהליך ההחלמה ארוך, אבל לקרוא את הטקסטים לי מלפני שנה וחצי נותן פרספקטיבה על ההתקדמות שלי ועל איך הקנאביס עוזר לי לאורך זמן.

 

רגע לפני שיוצאים לחגוג ברחובות

תזכרו שאנחנו לפני בחירות והבטחות עפות לכל כיוון

הלוואי ואני טועה ובאמת יש הסכם שיקל עם החולים (בתקווה שיוביל ללגליזציה מלאה)

תזכרו שגם דיברו על אי הפללה ובמקום קיבלנו קנסות ופשיטות על בתים פרטיים והחמרה באכיפה של עישון בשטחים פרטיים, לפני פחות מחצי שנה ביבי אמר שישקול את עניין לגליזציה (או ספין אחר שקשור קנאביס, לא עוקבת אחרי ההבטחות הריקות שלו).

הלוואי ואני טועה וזה תחילתו של עידן חופשי לכל אדם, חולה או לא

נראה מה יקרה חודש אחרי בחירות

 

לפני כמעט שנתיים שמענו הבטחות של בחירות, גם עכשיו יש הבטחות על לגליזציה לפני שיש ממשלה. התקווה שלי שעם מספיק לחץ מהציבור אולי הפעם זה יהיה שונה. בתקווה שהצעות חוק יהיו מנוסחות בצורה שמבטיחה לגליזציה מלאה וגם שיעברו לפני התפרקות ממשלה. זה בטח נשמע פסימי אבל אחרי שנת קורונה+4 סבבי בחירות+ מלחמה אני כבר לא מאמינה לכלום. רק מלאת תקווה ומשתדלת לפעול איפה שאני יכולה. *איפה שאני יכולה = פעילות ולחץ ציבורי לשינוי החוק. אני לא תומכת במפלגה ספציפית אלא בהתראגנות ציבורית שנקראת "ליגלייז LEGALIZE".

 

ליצמן אומר #פיברומיאלגיה אינה מחלה אמיתית

(איך מגדירים מחלה מתוך ויקיפדיה:

במובן הפיזי, מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי.)

עד עכשיו התייחסו רק לביטוי נפשי. (ולא היו הוכחות לפתלוגיה פיזית - ז"א דגימה שניתן לקחת מאדם חולה ולהשוות לדגימה מאדם בריא כדי להראות ביטוי פיזי של מחלה)

עכשיו יש מחקר שבודק (ומוצא) פתלוגיה, "חותמת" פיזית לנוכחות של מחלה.

בגלל שמבחינת ליצמן פיברומיאלגיה אינה מחלה אלא "תסמינים/ פרי דימיונם של הסובלים/ דיכאון" חולי פיברו אינם זכאים לקבל קנאביס רפואי

וצריכים להתחנן כדי לקבל

אם ליצמן מתקשה לקרוא אנגלית, נמצא מי שיתרגם בשבילו.

ליצמן

אתה לא תגיד לי שהכאב שלי לא אמיתי

אתה לא תגיד לי שאני ממציאה

אתה לא תחליט עליי אם אקבל או לא אקבל קנאביס להתוויה שמבחינתך לא קיימת.

וזה מחקר אחת מתוך עשרות שמתקיימים כיום.

גם בארץ.

 

כמעט שנתיים עברו, פיברומיאלגיה עדיין לא בהתוויה לקבלת קנאביס. נכון שתהליך הוצאת רישיון התקצר מבחינה בירוקרטית אבל חולים עדיין נאלצים להתחנן לקבלת המלצה, ואז חידוש רישיון שעולה סכומים לא הגיוניים והקנאביס עצמו במחיר של קצבת נכות, ואין מלאי זנים ויציבות מבחינת טיפול, אין הסברה וליווי למטופלים חדשים ואין הסברה על חשיבות איזון CBD ו THC, אין הסברה על חשיבות טיפול גוף נפש בדגש על טיפול רגשי; פיברו כמו כל המחלות הכרוניות קשור קשר הדוק לנפש ... אבל רוב הביקורים אצל ראומטולוג מסתכמים ב "איך הכאבים" "איך השינה" "איך התאבון" וכמעט בלי מילה על איך המצברוח והרגשה כללית. למרות שיש ממצאים למחלה פיזיולוגית פיברומיאלגיה עדיין לא נחשבת כ"מחלה" רשמית ולכן הטיפול, האבחון והכרה מבחינת ביטוח לאומי עדיין לא פשוטה. הלוואי וזה ישתנה, ובנתיים ממשיכים לבצע מחקרים בנושא.

 

*פוסט ציבורי אפשר לשתף*

בוקר טוב לכם, מקווה שישנתם טוב כי אני לא.

הבוקר קיבלתי תזכורת איך החיים שלי נראים ללא קנאביס, ספציפית ללא סאטיבה thc.

לא צרכתי קנאביס מיום שישי 31.8

וחוץ מהכאבים שחזרו (אותם הצלחתי להרגיע עם שמן CBD שנמכר כאן חופשי) חזרו לי חרדות, חוסר תאבון, עצבים וסיוטים.

לא היה לי סיוט כזה 10 שנים

סיוט בתוך סיוט עם חוסר יכולת לברוח, כי כשברחתי בסיוט הגעתי לחדר אחר ולא יכולתי לברוח.

ויחד עם זה שיתוק שינה. לא היה לי כזה כמה שנים. בעוצמה כזו לא היה מגיל 14

הסיוטים שלי מוחשיים.

בחלום תקפו אותי חרקים ונעקצתי מאות פעמים וכל הגוף התנפח, כשלא יכולתי לברוח נפלתי ואז תולעים אכלו לי את הרגליים (את השאר לא משתפת כי קשה מדיי)

וקמתי, המוח שלי התעורר אבל הגוף לא אז במשך 15 שניות הייתי כלואה בתוך הגוף שלי בלי יכולת לזוז וזה אחד הדברים הכי מפחידים, שיתוק שינה

לא הצלחתי להתארגן פה.

בבית יש לי 20 גרם של הזן שעוזר לי אבל מדינת ישראל אוסרת עליי לקחת איתי כי זה "ייצוא סם מסוכן" (ובקרוב גם בישראל לא יהיו זנים כי על כך הרפורמה מדברת),

במדינה ששוהה כרגע מותר לי להביא איתי כמות שתספיק ל 3 חודשים במקרה ויש לי רישיון מתורגם.

וככה, בלי שביקשתי קיבלתי הצצה לאיך החיים שלי ייראו אם לא יעצרו את הרפורמה

אני צריכה סאטיבה 100% ולא בלנדים או תערובות לא מזוהות

אני צריכה cbd בשמן/ 100% CBD ולא בלנדים או תערובות לא מזוהות.

אני צריכה את הזנים שלי 😥

 

הצרות שלי לפני שנתיים נראות כמו בדיחה לעומת מה שקורה בשוק הקנאביס הרפואי היום. כל חודשיים צצה חברה חדשה \ חברה וותיקה מתחילה לשווק תחת שם אחר, מלאי זנים מוגבל וחוסר יציבות של גנטיקות קבועות, מחירים משתנים ולא אחידים. מייבאים 3 טון של זן מסויים וכשנגמר אין עוד- ומי שזה עזר לו בעיה שלו. והדובדבן שבקצפת - השבוע פורסם כי חברת קנאביס תובעת מטופל שהתלונן על התנהלותה. אני עדיין באותה חברת קנאביס שאני נמצאת בה מרגע קבלת הרישיון, עדיין מקבלת חצי זנים טובים וחצי לא מועילים או עם עובש... ואין הרבה מה לעשות חוץ מלתעד ולחפש מקורות יציבים ל"תרופה" שלי. אה כן ועדיין יש לי סיוטים למי שתוהה. מדיי פעם אין.. כשמשלימה מינון ממקור לא רפואי

 

(15.9.2019 לא פורסם) הפכתי לפושעת כשהחלטתי שלגסוס בבית חולים מפחיד אותי יותר ממעצר,

הפכתי לפושעת כי נמאס לי להיות במיון כל כמה חודשים, הפכתי לפושעת כי רציתי לחיות.

בגיל 20 קרוהן שלי הרג כל דבר כיף שהיה לי בחיים. לא יכולתי לאכול כרגיל, לא היה תאבון והכדורים שהחליפו לי לא עזרו. אבחון קצת לפני גיל 19 אחרי שנים של בעיות בבטן, חשבו שאני ממציאה או מגזימה.

אחרי קולנוסקופיה היה אבחון שבעקבותיו קיבלתי כדורים, עד מתי? כמה שצריך, וקחי לך רשימת תופעות לוואי.

יש מצבים שסטרואידים וכדורים מסויימים עוזרים, אבל המצב האידיאלי זה כדורים רק במצב sos, במציאות נוטלים כדורים על בסיס קבוע, לפי הרפואה קונבנציונלית.

מילא השיער שנשר, מילא מערכת חיסונית של זקנה, מילא החולשה והעייפות. מה ששבר אותי זה שהורידו מהכתף שלי גידולון קטנטן, "רק כדי לוודא" ….

הקריטריונים לקבל רישיון לחולי קרוהן הוא הזוי!

להוכיח שלפחות 2 טיפולים נכשלו, לא רציתי להגיע למצב של ניתוח מעיים

 

נכון להיום (יוני 2021) הקריטריונים לקבלת רישיון על קרוהן לא השתנו, אולי לגליזציה תהיה הפתרון לבירוקרטיה בתחום הקנאביס; למרות שאני לא מאמינה לשום הבטחת בחירות שנשמעת עד שרואה פעולות בשטח - 4 סבבי בחירות שמעתי הבטחות שהתפוגגו אחרי הרכבת ממשלה. אולי הפעם זה שונה. אני מקווה שהפעם זה שונה כי כשמדברים לגליזציה מדברים עם חיים של אנשים חולים שזקוקים לצמח ולא מקבלים את המענה הראוי מגוף ממסדי שאחראי על בריאות כלל אזרחי ישראל, מדברים על תיקים פליליים שנתפרים לאזרחים נורמטיביים שכל פשעם הוא אחזקה ושימוש בצמח - בזמן שחברות קנאביס כלכליות נסחרות בבורסה ובבתי מרקחת מחולקות "דוגמיות" של גליליות קנאביס רפואי. לגליזציה מלאה כולל גידול עצמי תפתור את האפליה הקיימת בכל הנוגע לקנאביס - כאשר מדובר הגוף\ אדם פרטי כל התעסקות עם הצמח אסורה ולא חוקית אך כאשר מדובר בחברה בע"מ שגוזרת קופון על גב החולים והנכים - הכל מותר כדין (גם למכור שקיות "קנאביס רפואי" עם פרחים מעובשים\ פגי תוקף או ללא חומרים פעילים כמעט) מרשה לעצמי לגלות אופטימיות זהירה, ועד אז אמשיך להילחם על הזכות שלי להבריא ולתעד את התהליך שלי עם קנאביס.

1 commentaire


Membre inconnu
15 juin 2021

first comment for this post

J'aime
bottom of page